תארו לעצמכם שאתם אסקימוסים בקוטב, ועם בוקר אתם נוטלים את הכידון ויוצאים לדוג לכם דג דשן לארוחת הבוקר. בחור שבקרח אליו הגעתם ישנם 10 דגים ששוחים להם. מה לדעתכם יקרה אם תנסו לתפוס בבת אחת את כל העשרה? האם ארוחת הבוקר שלכם תהיה דשנה יותר או פחות? התשובה ככל הנראה היא, כי במידה ותהיה לכם ארוחה, היא תהיה בשעה מאוחרת הרבה יותר, כאשר אתם עייפים ורעבים יותר ועל השולחן,במקרה הטוב, יהיה דג אחד או שניים שבמקרה קפצו לכם לתוך הכידון.
כמו בקוטב כך גם בחיים, כאשר אנחנו מתמקדים בדברים רבים בסופו של דבר אנחנו עלולים לא להגיע לשום דבר, ובמידה ונגיע למשהו נהיה עייפים יותר מהדרך ויתכן שלא יהיה זה הדבר שעליו רצינו להגיע מלכתחילה.
אם בן האדם בוחר לעשות דבר מה הוא משקיע בו אנרגיה על מנת להגיע עליו. חוקי פיזיקה בסיסיים מדברים על כך שהאנרגיה היא דבר מוגבל ולכן אנרגיה המופנית לעבר מטרה אחת, לא ניתנת לשימוש עבור המטרה האחרת.
לעיתים יש לנו בתחילת הדרך אנרגיה שמספיקה למספר מטרות. אלא שאז לאחר שהתחלנו לנוע בכיוון המטרות יכולות להגיע הצלחות בדרך או לצוץ מכשולים. בעוד אנחנו מפנים את האנרגיה לחגוג את ההצלחות או להתגבר על המכשולים, אנרגיה זאת מופנית למטרה אחת ולכן איננה בנמצא עבור המטרות האחרות. אם נקצה אנרגיה נוספת עבור המטרות האחרות, הרי שנתחיל להתעייף מהמסע. ומה נעשה אם במטרה נוספת נחווה הצלחה או כישלון? האם יהיו לנו האנרגיות להתמודד או לחגוג?
אז אם ככה, במה להתמקד? הרי אנחנו לא באמת יודעים מה מכל הדברים שאנחנו רוצה יצליח ומה לא.
ואני אומר, בדיוק. הרי אין לי אפשרות לדעת באיזה מהדברים שאבחר לעשות אצליח ובאיזה לא. הרי אין לי שליטה מלאה בתוצאות של מה שאבחר לעשות, מכיוון שלא משנה כמה אתמקד ואשקיע, ישנם גורמים חיצוניים שיכולים להשפיע על התוצאות שלי. לכן, כל דבר שנבחר לעשות יהיה טוב כמשנהו.
כשאני מקשיב לרדיו למשל, האם יש לי שליטה על מה שישמיעו בו? לא. אולי אני יודע איזה סוג של שירים או דיבורים יש בתחנה או איזה תוכנית יש עכשיו, אבל אף פעם אין לי את מאת האחוזים ביטחון מה בדיוק ישמיעו. ובכל זאת אני בוחר תחנה ומאזין. את איזה תחנה אני בוחר? את זאת שסוג התוכניות בה הכי מתאים לי.
כך גם במטרות. אני בוחר את המטרה שהכי מתאימה לי, למי שאני, לדברים שחשובים לי בחיים, לערכים שלי.
ומה אם בדרך למטרה אני רואה שבעצם זו לא המטרה שאני באמת רוצה או שאני לא מצליח להגיע אליה וחווה תסכול? התשובה היא, כמו ברדיו, תעביר תחנה. תבחר מטרה חלופית ותתחיל ללכת אליה. אבל גם ברדיו, כמו במטרות, אין אפשרות לשמוע שתי תחנות בו זמנית, וכאשר מנסים, לא שומעים אף אחת באמת. לכן אם בחרתם מטרה חלופית תתמקדו בה. אל תתמקדו במטרה שממנה עברתם כי אז האנרגיה מופנית למטרה אחרת מזו שבחרתם עכשיו.
אז אם עוברים מטרות איך מגיעים לתוצאה?
ישנם שני סוגים של מטרות, מטרה אחת היא מטרת העל – החזון, המקום שבו אני רואה את עצמי בעוד זמן רב. המטרות האחרות הן מטרות הביניים בדרך למטרת העל.
כאשר אני בוחר מטרת על אני בוחר את הכיוון הכללי שעליו אני הולך, מטרה זו היא סימון כיוון והיא מטרה שנשארת תמיד באותו איזור. מטרה זו גם אם תשתנה, תשתנה כנראה שינויים קטנים קוסמטיים בעיקר. כל עוד מטרה זו מוגדרת וברורה כל מטרות הביניים עשויות ויכולות להשתנות אך תמיד הן יובילו אותנו לאותו הכיוון.
אז איך בוחרים מטרת על?
בן אדם מגיע למטרה שלו פעמיים, פעם כאשר הוא מתאר אותה בראש ופעם כאשר הוא פוגש אותה במציאות. לדוגמא, על מנת להגיע לבית חלומותיי, אני צריך קודם כל לדמיין איך הוא יראה ורק אז אוכל להגיע אליו.
מטרת העל היא אותה מטרה שבה אני רואה את עצמי בעוד מספר שנים, מטרה זו נגזרת מהדברים שחשובים לי, ממה שאני רוצה שיהיה לי.
אחת השאלות שעוזרת להגיע למטרת העל היא "אם היית יכול לעשות הכל, מה היית רוצה לעשות?", ואז לפרוט את זה לפרטים. אם הפרטים הם כאלו שמישהו אחר כלשהו יכול להשיג, הרי שכנראה זוהי מטרה ברת השגה או לפחות מטרה שאפשר להתכוון עליה ולהתמקד במטרות הביניים בעזרתה.
כשהולכים לעבר מטרה ברורה ובוחרים להתמקד במטרות הביניים יש סיכוי טוב יותר להגיע להצלחות בדרך וכמו אסקימוסי שמחפש את הדג השמן ביותר מתוך עשרה דגים ומכוון את הכידון רק עליו, ואחרי שהוא דג אותו הוא מתמקד בבא בתור יש סיכוי להתחיל את היום עם אנרגיה של ארוחת בוקר דשנה ומשביעה.
אז צאו לדוג, כי כשעושים את זה ממוקד אז התהליך הוא הנאה לפחות כמו התוצאה.
חזרה למאמרים
שילובים 2009 
| 