עולם האימון והנחיית הקבוצות, כמו שאנחנו מאמינים בו, נסמך על מספר הנחות יסוד.
אלה הנחות יסוד שבעצם המצאותינו בעולם זה (עולם האימון) , הן שמכתיבות את המשעול בו אנו צועדים :
•בן האדם אחראי באופן מלא לגורלו
•שום דבר איננו גזור מראש. בן האדם יכול לשנות את מחשבותיו, גישותיו ופעולותיו ולפיכך לשנות את איכות חייו.
•גישת עולם האימון בבסיסה מאמינה בגישה של "גם וגם" משמע WIN WIN כאופציה ראויה.
מאמן/ מנחה לחיים, צריך לשקול אופציה זו כאפשרות ראשונית!
גישה של "או או" היא גישת " WIN LOSE ". אני אנצח רק אם הוא יפסיד.
בגישה זו, הגישה הנפוצה ביחסים בין בני אדם מחוץ לעולם האימון, הכוח הוא המרכיב המרכזי!
מאמן יכול להשתמש בכל דרך, רק לא בכוח!!! יש להבדיל באופן נחרץ בין אסרטיביות ומסירות לכוח!!!
מאמן המשתמש בכוח, אינו מאמן!
•למאמן ניתנת הזכות להשפיע על אדם אחר שבחר בו למשימת האימון. מאמן הוא אדם שהאחר, בחר בו ואמר לו : אתה תאמן אותי".
זאת היא זכות שיש לכבדה בצניעות וביראת כבוד. הרי אתה "מאמן", כל עוד האדם שממול מקנה לך זכות זאת!
מכיוון שכך, הרי המאמן הוא משרתו של המתאמן, ותפקידו היחידי הוא לשרת את אותו אחד שבחר בו.
"זוהי זכות, לשרת. זהו ערך יסודי שכל מאמן אמור להחזיק בו".
אנו כמאמנים ומנחים בשילובים מצהירים את ההצהרה הבאה: "תפקידי העיקרי הוא לשרת את המתאמנים, המסייעים, ועוזרי ההנחיה". זה מהות תפקידינו.
•יש שתי גישות שאפשר לבחור בהן והן מופיעות כבר במקורותינו:
"עשה לך רב" ו "מכל מלמדי הישכלתי". כל אחד יכול לבחור באחת משתי הגישות או בשתיהן יחדיו!
מבחינתנו ע"פ גישת המופלאות, כל היקום , מלא במורים. כל אירוע הוא מקום ללמידה ובוודאי שכל תלמיד או מתאמן הוא מורה למאמנו.
•"הכל בסדר" הוא לא משפט סתמי. "הכל בסדר" איננו צירוף מילים להרגעה.
" הכל בסדר", היא הפרקטיקה של גישת המופלאות. וזוהי הגישה שממנה מאמני ומנחי שילובים באים.
ברגע שאני אומר למישהו "זה לא בסדר" , אני לא מאמן. לא ע"פ גישת שילובים!